בחלומות, זמר הוא סמל עשיר בקונוטציות ומשמעויות פוטנציאליות. שירה, פעולה של ביטוי ושחרור, יכולה לציין רגשות ומצבי הוויה שונים. אופי השיר, זהותו של הזמר וההקשר בו מתרחשת השירה ממלאים תפקידים מכריעים בפענוח המסר של החלום.
כשאדם חולם על זמר ששר שיר, זה דומה לחזות בהופעה מלאת נשמה בתיאטרון של תת המודע שלו. הזמר, בתרחיש זה, אינו רק פרפורמר אלא מבשר על רגשותיו, רצונותיו והשתקפויותיו הפנימיות ביותר של החולם. השיר, על הלחן והמילים שלו, הופך לערוץ תקשורת ישיר מתת המודע של החולם, טווה סיפור או מצייר תמונה של מצבו הרגשי או מצב חייהם הנוכחי.
ייתכן שהחלום משקף הרמוניה או מחלוקת, בהתאם לאופי השיר ולביצועים של הזמר. הופעה הרמונית ומשמחת עשויה לרמז על שביעות רצון והתאמה עם הרגשות של האדם. לעומת זאת, שיר מנוגד או עצוב יכול להצביע על רגשות מודחקים או בעיות לא פתורות.
גם לזהותו של הזמר יש תפקיד מכריע. אם הזמר הוא אדם מוכר לחולם, זה עשוי לייצג את מערכת היחסים של החולם עם אותו אדם או את התכונות שהם משייכים אליו. שר זר עשוי לתאר את החלקים הלא ידועים או הלא מוכרים של העצמי של החולם עצמו.
בעצם, לחלום על זמר ששר שיר זה כמו לצפות במשחק נוקב של רגשותיו ועולמו הפנימי. הוא מחזיק מראה לנפשו של החולם, חושף את המנגינות הנסתרות של חייהם.
תארו לעצמכם תרחיש שבו החולם עד לזמר מפורסם מבצע שיר מכל הלב. קולו של הזמר עוצמתי, המילים מרגשות, והלחן קסום. זה יכול לשקף את הערצתו של החולם לזמר, אך גם לסמן את הרצונות והפוטנציאל הלא-מבוטא של החולם עצמו. החלום אומר, “תראה, הנה ביטוי של גדלות ורגש. מה מונע ממך להגיע לרמה זו של ביטוי וחיבור עם הרגשות שלך?”
מהצד השני, שקול מצב שבו הזמר מתקשה. הקול נשבר, המנגינה כבויה והמילים לא הגיוניות. זה עשוי להמחיש את תחושותיו של החולם עצמו של חוסר התאמה או בלבול. הרגשות שלהם סוערים, ויש צורך בבהירות והרמוניה.
עכשיו, בואו נחשוב על המצב ההפוך. החולם אינו קהל אלא הזמר. הם על הבמה, שרים את ליבם. זה משנה את הנרטיב. חלומות כבר לא מראים את השתקפותם. זוהי בקשה להשתתפות. זה אומר, “הנה הבמה, הרגשות שלך הם השיר, מה תבצע?”
בכל התרחישים הללו, הפרשנות המקורית של החלום עומדת חזקה. החלום הוא במה, והרגשות הם הביצוע. בין אם החולם הוא קהל או המבצע, המסר סובב סביב ביטוי, הכרה והאופי ההרמוני או המנוגד של רגשותיהם.
החלום הזה דומה מאוד לקונצרט ללא חזרות שנערך במעמקי נפשו של החולם. זה ספונטני, גולמי וחושף את המצב הבלתי מסונן של הרגשות שלהם. כשם שקונצרט מחבר את הקהל לנפשו של האמן באמצעות מוזיקה, החלום הזה מחבר את החולם לרגשותיו ולמצבי ההוויה הפנימיים ביותר שלו.
למה האנלוגיה הזו מתאימה? בהופעה, מצב הנפש של המבצע, בחירת השיר ואיכות הביצוע כולם תורמים לחוויה הכוללת. באופן דומה, בחלום זה, זהות הזמר, אופי השיר ואיכות הביצוע ממלאים כולם תפקידים מרכזיים בפירוש המסר של החלום.
בשני התרחישים יש צורך בהבעה ובחיבור. הקונצרט הופך למדיום עבור האמן להתחבר עם הקהל, בדיוק כפי שהחלום הופך למדיום עבור תת המודע לתקשר עם החולם.
על ידי אימוץ הספונטניות, הגולמיות והאותנטיות של קונצרט ללא חזרות, האנלוגיה הזו מדגישה את תפקידו של החלום בגישור בין המודע ותת המודע, ומעודדת דיאלוג הרמוני בין השניים.
